בתחילת שנות ה90 קבוצת חוקרים מובילים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מצאו שאנשים פאסימיים ודכאוניים הם מציאותיהם יותר בהערכת תוצאות עתידיות של אירועים בחייהם. רעיון זה כונה "ריאליזם דכאוני" משמע, להיות פסימי ולראות את חצי הכוס הריקה זו גישה מציאותית יותר לחיים, למנהלים מציאותיות היא מרכיב חשוב מאוד בקבלת החלטות.
אז למה אם כן, בכל זאת שווה למנהלים שנדרשים להוביל משימות ואנשים דווקא לראות את חצי הכוס המלאה?

תחילה נאמר שלמחקרים במתוארים לעיל קמו מתנגדים רבים וחוקרים רבים סתרו את הרעיון שלהיות פאסימי זה יותר מציאותי.

מעבר לכך נמצא שדווקא לאופטימיים יש יתרון גדול !!

אנשים אופטימיים מפגינים חוסן מנטאלי גבוה יותר ויכולת התמודדות טובה יותר עם קשיי החיים ועם משברים.
הם מצליחים יותר בלימודים ובעבודה ושבעי רצון יותר מהישגיהם. האופטימיים מפגינים יכולת התמודדות טובה יותר עם לחץ, יש להם יותר רווחה נפשית והם סובלים פחות ממחלות כלי דם והתקפי לב, לאופטימיות יש אפילו השפעה על תמותה-אופטימיים מאריכים ימים יותר מפאסימיים (1).

האם נולדים עם הנטייה להיות אופטימיים ולראות את העולם דרך משקפיים ורודים?

לפי ד"ר מרטין זליגמן מאבות המחקר בתחום, אנשים אכן נולדים עם נטייה להיות יותר, או פחות אופטימיים. הוא וצוות החוקרים שעובדים איתו מצאו שכאשר אנשים נתונים במצבים קשים הם שונים האחד מהשני באופן שבו הם מסבירים אותם לעצמם. כאשר האופטימיים נתקלים באיום או בנסיבות חיים קשות הם נוטים להסביר אותם לעצמם כאירוע נקודתי ולא כמשהו שתמיד קרה קורה ויקרה וגם לא ככזה שישפיע על שאר תחומי החיים שלהם.
הם מתייחסים למצב קשה כאל משהו זמני שעשוי להשתנות לטובה והם מחפשים באירוע את המרכיבים עליהם הם יכולים להשפיע וכך מצליחים לחוש יותר משמעותיים ואפקטיביים בהתמודדות עם המצב.
התייחסות כזו לדברים מאפשרת להם לחוש רגשות חיוביים של תקווה, של בטחון ושל השפעה ומובילה להתמודדות טובה יותר. לעומתם הפסימיסטים נוטים להסביר לעצמם את אותו איום או קושי כמצב כוללני מאוד וככזה שלא עתיד להשתנות שאין להם יכולת להשפיע עליו ולכן ההתמודדות שלהם עם המצב פחות אפקטיבית (2).

לדוגמא, אם האופטימיסט ייכשל בפרוייקט הוא יאמר לעצמו "הפעם לא הצלחתי כמו שרציתיהייתי יכול להתכונן טוב יותר, זה משהו שהוא בשליטתי בפעם הבאה אעשה את זה ואצליח יותר". לעומת זאת , הפסימיסט יגיד לעצמו "אני אף פעם לא מצליח בפרוייקטים, לא משנה מה אני עושה זה לא הולך לי ואני בחיים לא אצליח! כשאנשים חושבים באופן כזה הם מרגישים רגשות שליליים של עצב ותסכול, נוטים לכעוס ולהאשים אחרים ואת המצב בקשיים שלהם, הם מפחדים מכך שאין להם את והיכולת להתמודד עם האתגרים מולם הם ניצבים והבטחון העצמי שלהם יורד. זה מוביל אותם לוותר מראש ולהימנע מהתמודדות עם המצב.

והנה לנו הקשר ההדוק בין חוסן לאופטימיות- אז אולי מי שאופטימי מאוד מסתכל לפעמים במשקפיים קצת ורודים מדי על העולם ולפעמים הוא גם טועה בהערכותיו . אבל…. גם אם טועה וניתקל במציאות קשה יותר מזו שלה ציפה הוא לא מתערער ולא נשבר כל כך מהר!! האופן שבו הוא חושב ומפרש את המצב, עומד לעזרתו וגורם לו להישאר יציב על רגליו. הוא רואה את המצב כזמני נקודתי ובר התמודדות ופועל לטפל בבעיה שנוצרה תוך שהוא מאמין שיצליח להתמודד היטב.

האם ניתן לפתח ולחזק נטייה לאופטימיות? מתברר שכן!

אז אם אתם קצת פאסימיים מטבעכם בואו ואמצו גישה אופטימית לטיפול בבעיה הזו 🙂 – זה יכול להיות זמני ובר התמודדות!

מתברר שגם מי ביננו שלא זכו להיוולד עם משקפיים ורודים על קצה החוטם יכולים בעזרת אימון, לאמץ נקודת מבט אופטימית יותר לאירועי החיים ולשפר את החוסן וכושר ההתמודדות במצבים קשים. ככל שמתאמנים על חיזוק השריר הזה מגלים שהשקפת העולם מתחילה להשתנות ומצליחים לחשוב מחשבות חיוביות.
שהאפקט מתחיל להשפיע ניתן גם במצבים מרגיזים, קשים מפחידים ומתסכלים ולהרגיש יותר בטחון ופחות ייאוש תסכול ועצב. ובמקביל גם לסגל יכולת טובה יותר לפתור בעיות בענייניות וביצירתיות.

אז איך עושים את זה? הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית והפסיכולוגיה החיובית מספקות מספר כלים פשוטים ויעילים במיוחד:

בסוף כל יום חישבו (ועדיף שתרשמו לעצמכם 3 דברים טובים שקרו לכם באותו יום (מחקר ארוך טווח שנעשה באוניברסיטת פנסלבניה על ידי זליגמן וצוות חוקרים נוספים מצא שאחרי שבוע של כתיבה כזו חל שיפור משמעותי ברווחה הנפשית שנשמרה לאורך מספר רב של חודשים – התברר שמי שהתחיל הרגיש מיד את השיפור והמשיך לאורך זמן גם אחרי שהמחקר כבר נגמר). כמעט לא ייאמן – כמה פשוט ככה יעיל! נסו התמידו ותגלו בעצמכם!

א. כשאתם נתקלים בקושי נסו לשאול את עצמכם איזה דבר טוב בכל זאת יכול לצאת מזה? התשובה עשויה להיות תחילת הדרך לשיפור ההרגשה שלכם ולפתרון.

ב. מסגרו מחדש- במקום להתייחס למצב קשה כאיום נסו להתייחס אליו כאתגר –זה ישפיע על אופן התגובה וההתמודדות עם הקושי

ג. לפעמים כשנתקלים בקושי או איום זה כל כך גדול ומפחיד שזה משתק וחוסם כל יכולת לתת פתרון לבעיה נסו לפרק את המצב המורכב לחלקים לזהות מה הבעיה ואיזה פתרון אפשר לתת לה. אולי זה לא יפתור את הכל, אבל זו התחלה וזה בהחלט עשוי לשפר את ההרגשה ולהתניע תגובה של התמודדות.

ד. אופטימיים מזהים איפה הם יכולים לשלוט ולהשפיע- על מה ישפיעו ועל מה לא. תנו פתרונות במקומות שאתם יכולים ונסו לא לריב עם המציאות ולקבל את המצב היכן שאין יכולת להשפיע. התמקדו במה שאתם יכולים להשפיע עליו נהלו את האנרגיה שלכם בחוכמה! שימרו את הכח לעשיה.

ה. חיתרו ללמוד לדעת להבין ולחפש עוד מידע על הנושא איתו אתם מתמודדים וכך תגבשו אסטרטגיית פעולה יותר בקלות .

ו. תעיזו לבקש עזרה, חפשו תמיכה: בהיבטים מקצועיים – יש מומחים מכם בכל תחום כמעט, בהיבטים תפעוליים – לפעמים אי אפשר לבצע הכל לבד בעשר אצבעות ובהיבטים רגשיים- שתפו אנשים שאיתם אתם חשים נוח לחלוק לבטים וחששות.

ז. התמודדות עם אתגר וקושי תובעת הרבה משאבים היא עלולה להיות מתישה ושוחקת- תטעינו את הסוללה הפנימית שלכם במה שנותן לכם כוח להתמודד במצבים קשים: קשר עם חברים ומשפחה, עיסוק בספורט, שימוש בהומור וכל פעילות אחרת שפורקת מתח ומאוששת את הגוף והנפש.

אם תצליחו לאמץ כמה מההתנהגויות ודפוסי החשיבה האלו ולדבוק בהם דווקא ברגעים הפחות טובים
הם צפויים לשפר את הרגשתכם, את עמידותכם ואת התוצאות אליהם אתם מגיעים.

כמנהלים המובילים פרוייקטים גדולים , משימות ואנשים, קבלת ההחלטות והפעולה שלכם תושפע לחיוב, אך אולי אף חשוב מכך, תהוו מקור לדוגמא אישית והשראה לעובדים שלכם לחברים שלכם ולבני המשפחה שלכם , הם ילמדו דרככם כיצד להתמודד טוב יותר ברגעי קושי ומשבר .בטחון ותקווה מצידכם ישפיעו גם עליהם ויסמנו להם את הדרך.

האם אתם אופטימיים או פסימיים בבסיס שלכם? רוצים לבחון מה הנטייה שלכם? האם אתם יותר פאסימיים או יותר אופטימיים מטבעכם? מצורף קישור לשאלון המקורי של ד"ר זליגמן (באנגלית) באתר של אוניברסיטת פנסלבניה הנקרא Authentic Happiness השאלון מבוסס על רעיון סגנונות ההסבר שהוסברו בפוסט.

https://www.authentichappiness.sas.upenn.edu/questionnaires/optimism-test

לאבחון מעמיק וליווי בתהליך אישי מוזמנים.ות לפנות אלי לליווי אונליין או בקליניקה בזכרון יעקב.
054-9979951
מקורות:

1. https://www.coursera.org/learn/positive-psychology-resilience/lecture/Ac9c4/1-7-benefits-of-optimism
2. Peterson C. (1991) The Meaning and Measurement of Explanatory Style, Psychological Inquirery, 2, issue 1.