פסיכולוגיה חיובית בעבודה – איך להפוך את היום-יום למשמעותי ומספק יותר?

כמה פעמים קרה לכם שהתעוררתם בבוקר והרגשתם…איך יחד עם היקיצה מגיעה ההכרה שאתם צריכים לקום לעבודה ו… לא ממש קפצתם משמחה? אולי חשבתם לעצמכם "עוד יום, מייגע במשרד" או "למה אני בכלל עושה את זה?". ואם כבר הגעתם לעבודה, כמה פעמים תהיתם אם אתם באמת טובים במה שאתם עושים?

אם עברו לכם מחשבות כאלה, קודם כל – אתם ממש לא לבד! ושנית – אני רוצה להציע לכם זווית חדשה להסתכל על הדברים. קוראים לה פסיכולוגיה חיובית, והיא יכולה לשנות לגמרי את החוויה שלכם בעבודה.

אז מה זו בעצם פסיכולוגיה חיובית?

בואו נתחיל מההתחלה. פסיכולוגיה חיובית היא תחום יחסית חדש בפסיכולוגיה, שהתפתח בסוף שנות ה-90. ד"ר מרטין זליגמן, מאוניברסיטת פנסלבניה ושנחשב לאבא של התחום, הגדיר אותה כ"מדע של מה שגורם לחיים להיות שווים לחיות אותם".

אבל מה זה אומר בפועל? ובכן, במקום להתמקד רק בבעיות ובמה שלא עובד וגורם לתחושות רעות(כמו שהפסיכולוגיה המסורתית נטתה ונוטה לעשות), הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת במה שכן עובד, בחוזקות של האדם, במה שגורם לנו לפרוח ולהרגיש מסופקים. הטענה של מי שעוסקים בפסיכולוגיה חיובית היא שלא מדובר בהתעלמות או בריחה ממתן מענה לקשיים אלא שדווקא דרך מתן מקום לטוב יש סיכוי טוב יותר לייצר הקלה, להרגיע את הסבל ולקדם פתרון בעיות

 

איך פסיכולוגיה חיובית קשורה לעבודה שלנו?

תחשבו על זה ככה – אנחנו מבלים בערך שליש מחיינו בעבודה. זה המון זמן! והרבה פעמים בעבודה אנו ניצבים בפני מצבים שמעוררים בנו קושי רב, חווים עומס, נדרשים לעמוד בדרישות גבוהות ולהיענות לתכתיבים וציפיות, ולוחות זמנים מלחיצים, מתמודדים עם חיכוכים וקונפליקטים, בקיצור מצבים שבקלות יכולים לעורר קשיים מנטאליים שונים. אז למה לא להפוך את הזמן הזה למשמעותי ומספק יותר?

מחקר מרתק שנעשה על ידי פרד לותנס ועמיתיו ב-2007 הראה שכשאנשים משתמשים בחוזקות שלהם בעבודה ומפתחים מה שהם קראו לו "הון פסיכולוגי חיובי", קורים דברים מדהימים:
1. הם יותר מעורבים בעבודה
2. הם יותר מרוצים מהעבודה שלהם
3. הם מראים ביצועים טובים יותר
4. ותאמינו או לא – הם אפילו מרוויחים יותר!

**אז מה זה בדיוק "הון פסיכולוגי חיובי"?**

בואו נפרק את זה לגורמים:

1. אופטימיות: רגע, רגע, לפני שאתם מגלגלים עיניים – זה לא אומר להיות תמיד שמח או להתעלם מבעיות. אופטימיות בהקשר הזה היא היכולת לראות אפשרויות חיוביות גם במצבים מאתגרים. זה לחשוב "אוקיי, זה קשה, אבל מה אני יכול ללמוד מזה?" במקום "הכל חרא, אין מה לעשות".

2. חוסן: זוכרים את הפעם האחרונה שנכשלתם במשהו בעבודה? איך הגבתם? חוסן במודל של לותנס מתייחס בעיקר ליכולת להתאושש ממשברים ולהמשיך קדימה. זה לא אומר שלא כואב לנו או שאנחנו לא מתאכזבים, אלא שאנחנו לא נותנים לזה לעצור אותנו.

3. תקווה: לא, זה לא סתם לשבת ולקוות שמשהו טוב יקרה. תקווה בהקשר הזה היא היכולת לא רק לחלום על מטרות, אלא גם לתכנן דרכים להשיג אותן. זה לחשוב "אוקיי, אני רוצה להגיע לתפקיד הזה בעוד שנתיים, אז מה הצעדים שאני צריך לעשות כדי להגיע לשם?".

4. מסוגלות עצמית: זו האמונה שלנו ביכולת שלנו להצליח במשימות שאנחנו מקבלים על עצמנו. זה לא להגיד "אין מצב שאני יכול לעשות את זה", אלא "אוקיי, זה מאתגר, אבל אני יכול ללמוד ולהתפתח".

איך מפתחים את כל זה?

עכשיו, אני יודעת מה אתם חושבים – "נשמע נהדר, אבל איך עושים את זה בפועל?". הנה כמה טיפים מעשיים:

1. זהו את החוזקות שלכם: לכל אחד מאיתנו יש דברים שאנחנו טובים בהם במיוחד. אולי אתם מעולים בפתרון בעיות, או שיש לכם יכולת מדהימה לתקשר עם אנשים. נסו לזהות מה החוזקות שלכם ולחשוב איך אתם יכולים להשתמש בהן יותר בעבודה.

2. תרגלו הכרת תודה: בסוף כל יום עבודה, נסו לחשוב על שלושה דברים טובים שקרו. זה יכול להיות משהו קטן כמו "הקפה היה ממש טעים היום" או משהו גדול כמו "סגרתי עסקה חשובה". זה עוזר לנו לשים לב לדברים הטובים שקורים לנו.

3. שנו את הנרטיב: במקום לחשוב "אני חייב ללכת לעבודה", נסו לחשוב "אני בוחר ללכת לעבודה כי…". זה נותן לנו תחושה של שליטה ובחירה.

4. למדו מכישלונות: במקום לראות כישלון כסוף הדרך, נסו לראות בו הזדמנות ללמידה. שאלו את עצמכם "מה אני יכול ללמוד מזה?" ו"איך אני יכול לעשות את זה אחרת בפעם הבאה?".

5. קבעו מטרות ותכננו דרכים להשיג אותן: זה מפתח תקווה ומסוגלות עצמית. התחילו ממטרות קטנות וברות השגה, וככל שתצליחו יותר, תוכלו להציב לעצמכם מטרות גדולות יותר.

 

איך זה משפיע על הארגון כולו?

אבל רגע, זה לא נגמר ברמה האישית. כשיותר ויותר אנשים בארגון מאמצים גישה חיובית, זה יכול ליצור אפקט דומינו מדהים!

קים קמרון ועמיתיו באוניברסיטת מישיגן חקרו את מה שהם קוראים לו "ארגונים חיוביים באופן יוצא דופן". הם מצאו שארגונים עם "אקלים חיובי" – כלומר, ארגונים שמדגישים חוזקות, מעריכים הצלחות, ומעודדים תקשורת פתוחה וצמיחה – מראים שהמגמה הזו מניבה תוצאות טובות לארגון:

1. ביצועים טובים יותר
2. יותר יצירתיות וחדשנות
3. פחות תחלופת עובדים
4. לקוחות מרוצים יותר
5. ואפילו רווחיות גבוהה יותר!

אז מה הלאה?

אוקיי, אז דיברנו על המון דברים. אבל מה עושים עם כל המידע הזה? הנה כמה צעדים פשוטים שאתם יכולים לעשות כבר מחר:

1. התחילו את היום בחיוב: לפני שאתם פותחים את המייל, קחו רגע לחשוב על משהו טוב שאתם מצפים לו היום.

2. שימו לב לחוזקות של הקולגות שלכם: נסו לזהות מה הם עושים טוב במיוחד ותנו להם פידבק חיובי על זה.

3. אתגרו את עצמכם: עשו לעצמכם ניסויים קטנים מתוך סקרנות ונכונות להעיז -קחו על עצמכם משימות קטנות שהן קצת מחוץ לאזור הנוחות שלכם. זה יעזור לכם לפתח מסוגלות עצמית ומי יודע מה עוד תגלו שאתם יכולים לעשות…

4. חגגו הצלחות קטנות: סיימתם פרויקט? פתרתם בעיה מורכבת? קחו רגע להכיר בהישג הזה.

5. שתפו: דברו עם הקולגות שלכם על הרעיונות האלה. אולי תוכלו ליצור "קבוצת פסיכולוגיה חיובית" בעבודה?

זכרו, פסיכולוגיה חיובית זו לא קסם. זה לא אומר שפתאום הכל יהיה מושלם. אבל זו דרך להסתכל על הדברים שיכולה לעזור לנו להפוך את חיי העבודה שלנו למשמעותיים ומספקים יותר.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים תקועים או מתוסכלים בעבודה, נסו לחשוב – איך אני יכול להשתמש בחוזקות שלי כאן? מה אני יכול ללמוד מזה? איך אני יכול לראות את זה אחרת?

אתם עשויים להיות מופתעים מכמה שינוי קטן בגישה יכול לעשות הבדל גדול!

Cameron, K., & Dutton, J. (Eds.). (2003). Positive organizational scholarship: Foundations of a new discipline. Berrett-Koehler Publishers
Luthans, F., Avey, J. B., Avolio, B. J., & Peterson, S. J. (2010). The development and resulting performance impact of positive psychological capital. Human resource development quarterly, 21(1), 41-67.
Seligman, M. E., & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology: An introduction (Vol. 55, No. 1, p. 5). American Psychological Association.

להתייעצות ולתיאום ניתן ליצור קשר

**כל הזכויות שמורות לעדי שירצקי**